איש שחור ליד איש לבן ליד איש כהה עור וליד אישה בהירה. הם ממהרים לתפוס את האוטובוס שיחזיר אותם הביתה אחרי עוד יום עבודה. האיש הלבן מסתכל בחשדנות על האיש כהה העור, שעומד בתחנה לידו. כהה העור מבחין במבטיו ומטה את ראשו הצידה, עושה עצמו מביט באיזו נקודה. האישה הבהירה מנסה לעקוב במבטה אחרי מבטו של כהה העור שמאיץ את צעדיו והולך הלוך וחזור במתחם הומה האדם. ליבה מאיץ, כאב חד מכה במצחה. היא מביטה באיש הלבן שמביט באיש כהה העור, שבינתיים מושיט את ידו לתוך תיק גב שחור והאיש הלבן מזדרז ומלטף בידו הימנית את האקדח שהיה מוסתר מתחת לחולצתו. האיש הלבן לוקח צעד לאחור. ידו אוחזת כעת בנשק. האישה הבהירה עוזבת במהירות את המקום ורצה כאחוזת אמוק מחוץ לתחנה. בדרך היא הודפת כיסא שעמד בדרכה וצועקת לעבר השוטרים בכניסה שיש מחבל בקו מס' 111 . כולם מתחילים לרוץ בבהלה. האיש הלבן מכוון את נשקו לאיש השחור שעומד חסר אונים עם הטלפון הנייד בידו. האיש הכהה נדחק ביניהם וממלמל מס' מילים בלתי מובנות. האיש הלבן נלחץ ויורה באוויר. האיש השחור נשכב על הרצפה, ידיו מגוננות על ראשו וגופו רועד ללא שליטה. האיש הכהה מרים את ידיו וממשיך למלמל מילים שאף אחד לא שם לב למשמעותן . שוטרים מכל עבר נאספים ונשקיהם שלופים מול השחור והכהה יחדיו. האיש מהסטקיה ממול מגיע עם הכיסא, שהאישה הבהירה הדפה במנוסתה ומכה בו ללא רחמים את השחור, תוך כדי שהוא מרביץ בו גם קללות עסיסיות שאוי לאוזן השומעת אותן. הוא עדיין לא שבע, זעם בעיניו, ועם מרפקו נותן הוא לכהה העור מכה אחר מכה בצלעותיו. הקהל כעת משולהב. האיש השחור מנסה להרים את ראשו ולהסביר, אבל הוא שחור וזה צבע שלא נראה. הוא מקבל עוד מכה ועוד מכה וגם כהה העור סופג קללות ומכות והדקות נוקפות ,רעש והמולה, ועוד שנייה אחת והאצבע על ההדק עלולה לחרוץ את גורלו המר ! זעקות רמות נשמעות בקרבת מקום. אישה שחורה עם תינוק הנישא על ידה צועקת שהאיש השחור הוא הבעל שלה. הם פליטים! הם לא מחבלים! כהה העור מוציא במהירות תעודה מכיס מכנסיו ומציג לשוטר שמכוון אליו אקדח. השוטר מלא אדרנלין מעביר אותה לקצין . חדל נשק! מורה הקצין. ערכו עליהם חיפוש מצווה הוא על פקודיו. "נקיים", עונה לו השוטר הזוטר. שחררו אותם הוא אומר בקול יבש ומסתובב מבלי לומר מילה. ראשו של השחור נוטף דם, עיניו מלאות בדמעות. כהה העור מגיש לו נייר לספוג את הדם לנגב את ההשפלה. אשתו כורעת לצידו ובנו מצמיד את ראשו למצחו שותת הדם. כולם התפזרו. אף אחד לא בא לבקש סליחה. אף אחד לא הגיש עזרה. המוכר מהסטקייה זרק לו בקבוק של מים והלך. השחור שפך אותם על הרצפה ופניו השתקפו מבעדם- פנים שחורות במים שקופים במדינה לבנה . ומה יהיה עכשיו שאלה האישה הבהירה את השוטר לידה? איך אפשר לחיות ככה?? עכשיו אנחנו צריכים להתמודד גם עם הערבים, גם עם הפליטים, גם עם הבדואים, גם עם ילדים קטנים וגם להסתדר בינינו. זה קשה אמרה וספקה את כפיה. השוטר בדיוק סיים לעדכן את חבריו לגבי התקרית בפייסבוק. הוא הביט בפניה, כשחיוך זדוני על פניו ואמר: אישה יקרה תשכחי מזה. המשימה הזו היא בלתי אפשרית בכלל. זה או אנחנו או הם, ואו אנחנו והם ואו לא אנחנו ולא הם. אבל תתנחמי בזה, שרצה עכשיו שמועה שאומרת, שמישהו החליט שזה הזמן לתקן את העולם. זה ייקח רק 12 דקות ובוםםםם…..הכל נגמר!
