נחום

שם: נחום
כתובת מגורים : ברחוב.

החיים אינם מפסיקים מלכת בעיר הגדולה.

השמש החורפית שהתגלתה מעל הוציאה בבוקרו של יום השבת ,גופות קרות המבקשות להתחמם מקרניה המחממות .בתי הקפה המו אדם וכיסאות ושולחנות עמדו על המדרכות.
אט אט מבלי לשים לב לכך, עננים קודרים החלו לכסות שוב את השמים והשמש החלה להיכנע.
רוח קרירה החלה לנשב, ומעל ראשי יושבי בית הקפה הודלקו תנורי חימום גדולים, שניסו להחליף את חומה של השמש שנעלמה.
שעת בין הערביים .
השתוקקתי כעת למשהו חם. בפינה של אחת מרחובות אלנבי קלטה עיני בית קפה נחמד.
צעדתי לכיוונו כשאני מלווה בבן זוגי וילדינו גם. התיישבנו בחוץ ולא נכנענו לאוויר הקר.
התפריט הונח על השולחן .
שלום, נשמע קול מעל ראשינו. הנחתי שזה המלצר, אך כשהרמתי את ראשי הבחנתי בבחור
צעיר וגבוה, בעל פנים של אל יווני, עיניים כחולות ושיער מעט מתולתל.
שלום, חזר שוב על הברכה, אולי את יכולים לתת לי משהו, איזושהי תרומה?
עתה כל העיניים כבר הורמו אליו. הבחנתי שמתחת לזרועו הייתה שמיכת צמר מגולגלת ,אותה
הידק בחוזקה אל גופו.
יש לך כסף קטן? שאלתי את אישי. בכסף הקטן שהיה לי שילמתי לפני כן במכולת הקטנה כשקניתי מסטיקים אמרתי.
לא, לא אמר הבחור, אני לא רוצה את הכסף למסטיקים, אני אהיה כן אתכם, אני נרקומן.

הבטתי שוב בפניו היפות. מה שמך, שאלתי?
אני נחום ענה.
ואיפה אתה גר? אני גר בשדרות רוטשילד בדרך כלל. שם אני יכול לשים כוס ריקה לידי לפני שאני הולך לישון ואם היא מתמלאת אז לא גונבים לי את הכסף. פעם ישנתי ברחוב ליד ,ושם בכל
לילה היו מציקים לי וגונבים לי את הכסף,ובבוקר כשהייתי מתעורר הכוס הייתה ריקה.

למה אתה ברחוב שאלתי? אין לך משפחה? אמא שלי לא בארץ ואבא שלי נפטר. אין לי אף אחד.
אתה נראה לי בחור אינטליגנטי ,הקשיתי עליו. למה אתה לא הולך לגמילה?
כבר הייתי אמר, אבל אחרי תקופה עזבתי. אני לבד ואין לי בשביל מי או בשביל מה לחיות. אף אחד גם לא עוזר לי ולא מתעניין בי. בשביל מי אני אקום בבוקר? אה?
זה לא כמו שאתם הורים לילדים, יש לכם משפחה .יש משהו שמניע אתכם בחיים. לי אין כלום.
הבטנו בו ושתקנו. העצב ניכר בעיניו. הוא היה צלול במחשבתו ודיבורו היה שוטף וברור.
אז מה יהיה ?שאלתי. כך תמשיך? מה אני אעשה? שאל בחזרה.
אני לבדי בעולם. אולי אם אמא שלי הייתה באה, אז משהו בי היה משתנה והייתה תקוה, אבל
אף אחד לא מוכן לקחת תחת חסותו מישהו כמוני . המוסדות שפעם עוד האמנתי בהם שיחקו
בי כמו פינג פונג, אז החלטתי להיות ברחוב ואלוהים הוא אבי והסם הוא בן בריתי ,משכח את הכאב שבליבי.
שטר של כסף הושט לידו. הוא אחז בו ואיחל לנו שבוע טוב. מבטם של הילדים המשיך ללכת אחריו .
תשמור על עצמך קראתי מאחורי גבו.
הוא המשיך ללכת ונעצר לרגע לסדר את כל רכושו. השמיכה שהייתה ארבעת הקירות של ביתו.
איך כל זה קורה? הפניתי את שאלתי לפנים שהיו מסביבי?
מה קורה לנו כחברה? מתי הלכנו לאיבוד ?

יצאנו מבית הקפה וצעדנו ברגל. על ספסל בהמשך הרחוב ישב עוד הומלס ושמיכה מכסה את גופו.עצרנו לידו. הוא היה מבוגר .יכל להיות סבא לילדיי ובמקום להיות בבית עם קירות המגנים עליו, הוא היה בין קירות שמים וארץ ובין חסדי עולם.

לאלוהים יש הרבה ילדים יתומים בעולם,אמרה לי בתי ומשכה אותי משם. כן, ונראה לי שהוא פיזר אותם בינינו כדי שנעזור במלאכה אמרתי לה.

האנשים האומללים הללו הם בדיקת הלב שלנו.

"העולם לא יושמד מאלה שעושים רע, הוא יושמד מאלה המסתכלים מהצד ולא עושים דבר".

אלברט איינשטיין.

 

כל הזכויות שמורות למיכל סלוצקר עמרן.