שירים

לבדה היא עזבה באישון לילה מבלי להביט לאחור. הוריה נמו את שנתם לאחר עוד יום , שהיה מוקדש כל כולו לעולמם ולעבודתם. האביב ,אומנם,עמד בפתח,אך

מוישל'ה העגלון מנקה בתים, אבל לא במובן של מה שמשתמע מהמילה "ניקיון", אלא מנקה מנקה כל מה שנקרה בדרכו מתכולתם של הבתים שבהם נאגרו כל

חצויה. אני חצויה בתוכי. חצי ממני מכאן וחצי ממני משם. נולדתי חצויה. חצי מלבי במערב וחצי מלבי במזרח. נולדתי חצויה. לבי צבעו לבן ועורי שחור

תפילה. אני מתפללת שעיניי יראו עיקר ולא טפל. אני מתפללת שאוזניי ישמעו טוב ולא רע. אני מתפללת שפי ידבר בחוכמה ולא בטיפשות. אני מתפללת שליבי

  לעתים, מה שבנוי על-פי הספר: בלוק על גבי בלוק ונראה עמיד ויציב כמו בנין רב קומות,שבו מתגוררים אחד מעל השני פרקי חיינו ,עלול להיסדק יום

אילו היית יודע איזו השפעה יש למחשבותיך, לעולם לא היית חושב כל מחשבה רעה ! מחשבות בונות ומחשבות הורסות.   מיכל סלוצקר עמרן

שם: נחום כתובת מגורים : ברחוב. החיים אינם מפסיקים מלכת בעיר הגדולה. השמש החורפית שהתגלתה מעל הוציאה בבוקרו של יום השבת ,גופות קרות המבקשות להתחמם

.אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵהַמִּקְרֶה, עַל שֶׁאֲנִי מְכַנָּה אוֹתוֹ כֹּרַח. אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת הַכֹּרַח, אִם בְּכָל־זֹאת אֲנִי טוֹעָה. בַּל יִרְגַּז הָאשֶׁר עַל שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת בּוֹ

תקציר הספר : "ללכת בין השתיקות" -ספר שכל אישה תמצא בו נקודות זהות למסלול חייה. לרגל שבוע הספר, אתן מוזמנות לקרוא את התקציר, ולרכוש לכן

"האנשים האהובים עלינו –דווקא הם עשויים לגרום לנו את מנת הסבל הגדולה ביותר" פרנסיס בומון. הכול שחור מסביבי. אני עומדת תחת אור השמש וכל מה