נחום לא נח
שעת ערב קרירה בעיר הגדולה. החיים אינם מפסיקים בעיר ללא הפסקה.לאט לאט הרוח הקרירה תפסה שוב את מקומה במרכז הבמה.החורף לא נעלם,הוא רק יצא להפסקה
שעת ערב קרירה בעיר הגדולה. החיים אינם מפסיקים בעיר ללא הפסקה.לאט לאט הרוח הקרירה תפסה שוב את מקומה במרכז הבמה.החורף לא נעלם,הוא רק יצא להפסקה
זה התחיל עם הרוח שפגשה את האיש שנפגש עם האש וקבע לו מפגש עם השתיים. הוא הדליק את האש היא התפשטה בפניו, בלי לחשוב פעמיים.
"את שראיתי, הרגשתי, חוויתי את שסיפרו לי את שסיפרתי את הכול לקחתי ובערימות של מילים אל תוך שיר יצקתי לפעמים התמרדתי לפעמים הסברתי לפעמים ביקשתי,
נשים אמיצות לא חייבות להיראות. נשים הן אמיצות, גם אם הן מסתתרות מאחורי מטפחת של ראש. נשים אמיצות, גם אם הן עטופות בחיג'אב וחל עליהן
כשמג'ידה, אימו של אבי צדיק, נפטרה ממחלה בטרם עת, הוא היה רק בן 8 שנים. ילד קטן, שהגעגועים לאימו אינם מרפים ממנו גם היום.
https://www.youtube.com/watch?v=sJfPw1V5PVI אני מופיעה קצת אחרי הדקה ה-29. צפייה מהנה (: מצ"ב קישור לתוכנית ששודרה בערוץ 10, בה אני מספרת על ביקורי באזרבייג'ן. הביקור במדינת אזרבייג'ן,
מצ"ב קישור לסרטון המספר על הספר:"ללכת בין השתיקות" https://www.youtube.com/watch?v=ClwxM8S5biUhttps://www.youtube.com/watch?v=ClwxM8S5biU קטע קצר לקריאה מתוך הספר: "עמ' 174-175 "מייק קפץ מהערסל, פקח את עיניו והתיישב מולי, כולו
איש שחור ליד איש לבן ליד איש כהה עור וליד אישה בהירה. הם ממהרים לתפוס את האוטובוס שיחזיר אותם הביתה אחרי עוד יום עבודה. האיש
יום שלישי, בדרך להופעה ברעננה לזכר שלושת הנערים שנחטפו בדיוק לפני שנה…אנחנו באיחור כרגיל. כוס הקפה יוצאת איתי לדרך ואני גומעת לאיטי, נזהרת שלא יישפך
הלכתי לדפוק על דלת ביתו של אלוהים בכניסה היה שלט ועליו כיתוב: הכניסה אסורה למי שאינם מלאכים! דפקתי בכל כוחי וקראתי בשמותיהם של העליונים. והנה
לקחו לי את הבית לקחו את האדמה. לקחו לי את הלחם- אותו זרעתי ביזע ובדם. לקחו לי את המים- השאירו לי צמא לקחו לי את
היי אדם, אייכה? מה אתה עושה? איך אתה עושה? למה אתה עושה? אייכה? האם הנך מרוצה, ממה שאתה עושה ? איך שאתה עושה? אייכה?